Posts Tagged ‘רדיפה פוליטית’

מאבק לא אלים – המנגנון שמדאיג את ישראל, רים עאמר

שבת, יולי 9th, 2016

עיתון "ידיעות אחרונות", אחד העיתונים החשובים והנפוצים ביותר בישראל, אירגן בסוף חודש מרץ כנס מיוחד למאבק בקמפיין החרם (ה- BDS). בין הנוכחים, היה ניתן למצוא דפלומטים ופוליטיקאים,ביניהם גם שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג-אנדרסן.

את מאמרה של רכזת שותפה בקואליציית נשים לשלום, רים עאמר, שפורסם במקור בערבית באתר בוקרא אפשר לקרוא ולהוריד בגרסת פדפ
מאבק לא אלים – המגנון שמדאיג את ישראל

אקטיבסטילס וקואליציית נשים לשלום, תערוכת תמונות 2006-2015

שני, ינואר 25th, 2016

נשים בפעולה 3.12.2012

ראשון, נובמבר 18th, 2012

קואליציית נשים לשלום מזמינה

לכנס לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים

יום שני, 3 בדצמבר 2012

16:00-21:00

מרכז נא לגעת, נמל יפו (הסעות מהצפון ומהדרום)

דף האירוע בפייסבוק

בתוכנית:

16:00-16:30 רישום והתכנסות

16:30-16:35פתיחה- עליה שטראוס,קואליציית נשים לשלום

16:35-17:30 בית, אלימות: בין הריסות בתים לאלימות במשפחה
פרידה שעבאן- פעילה נגד הריסות בתים בכפר הבלתי מוכר דהמש
אעתידאל אבו עאיש- מען- פורום ארגוני הנשים הערביות בנגב
נבילה אספניולי- מנהלת ארגון אלטופולה, מקום חמישי ברשימת חד"ש לכנסת
רג'דה אלנבולסי- דוקטורנטית ב"ס לעבודה סוציאלית באונ' העברית
מנחה – יעל בן יפת – מנהלת הקשת הדמוקרטית המזרחית, פעילה בתנועת התחברות-תראבוט

17:45-19:15 מדיניות של רדיפה פוליטית ואלימות נגד נשים פעילות
עו"ד ארנה כהן – עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
זביב סולטן- מקימת מרכז קהילתי לנשים אריתראיות בדרום ת"א
זהבה גרינפלד – פעילה במאבק הדיור הציבורי ובמאבק העממי הפלסטיני
ח"כ חנין זועבי- בל"ד

מנחה – ורד לי- עיתונאית

19:15-19:45 ארוחת ערב

19:45-21:00 סדנת צילום ושולחנות דיון
סדנת צילום סרטונים(קלאודיה לוין); נשים בנגב (מונא אלחבאלין); חוויות של אקטיביסטיות(אסתר רפפורט); נשים ומאבק ביפו (סחר סעדה); נשים ונשק (רלה מזלי– פרויקט האקדח על שולחן המטבח); אלימות כלכלית (אסמא אגבאריה זחאלקה); אלימות ושונות מגדרית; נשים ודרום תל אביב (שולה קשת); שולחן באנגלית לדיון בנושא זכויות נשים בישראל- בין תדמית בינלאומית למציאות בשטח; שולחן לדיון חופשי.

סדנה להכשרת עו"ד אקטיביסטים

רביעי, ספטמבר 7th, 2011

עדאלה – רופאים לזכויות אדם – קואליציית נשים לשלום – הועד הציבורי נגד עינויים – יש דין


השתלמות בייצוג עצורי/ות הפגנות

מתי:
15 בספטמבר, יום חמישי 17:30 עד 20:00
היכן:
משרדי קואליצית נשים לשלום, יגיע כפיים 3 תל אביב

סדר יום
17:30 – התכנסות ודברי פתיחה מטעם הארגונים
17:45 – עו"ד ארנה כהן, עדאלה: "ההגנה המשפטית על הזכות להפגין – היבטים מעשיים".
18:45 – עו"ד גבי לסקי: "דיני מעצרים הלכה למעשה".

מפת הגעה:
http://ktzr.us/6ym

הרשמה: eilat@coalitionofwomen.org
לשאלות ופרטים נוספים: אילת מעוז, 050-8575729

קול קורא לעורכי/ות דין המוכנים לייצג בהתנדבות עצורים/ות הפגנות בזמני חירום

עורכי/ות דין יקרים,

בשנים האחרונות אנו עדים להתעצמות הדיכוי המשטרתי כלפי מפגינים/ות ברחבי הארץ: בצפון, במרכז ובנגב מחאות רבות נענות במעצרים.

בחלק גדול מהמקרים ארגוני זכויות אדם ועורכי דין פרטיים נותנים מענה לצרכי השטח אולם בזמני חירום העומס הגדול דורש סיוע של עורכי/ות דין נוספים.

במהלך המתקפה על עזה ולאחר ההתקפה על המשט לעזה התנדבו עורכי דין רבים לייצג עצורים בהתנדבות. אנו צופים שבחודשים הקרובים יתכן וניתקל במצבי חירום דומים בהם הצורך בעו"ד מתנדבים רק יגבר.

לכן אנחנו פונים אליכם להצטרף לרשימה של עו"ד שמוכנים לייצג עצורים כך שנוכל לפנות אליכם בזמני חירום. נדגיש כי הפניה תיעשה רק במצבי חירום בהם עומס המעצרים ידרוש זאת.

אם תירשמו, נשמח לספק לכם את כל המידע והכלים הדרושים לצורך ייצוג, כמו גם תמיכה וסיוע מעו"ד מומחים לדין הפלילי ולדיני ההפגנות. בין היתר, במהלך החודשים הקרובים נערוך השתלמויות לעו"ד שיוכלו להיעזר בהכשרה מיוחדת בנושא. לכן, גם עו"ד שאינם מייצגים בדרך כלל נאשמים במשפטים פליליים מוזמנים להירשם למאגר.

אנו מתחיייבים לא להעביר הלאה את הפרטים שלכם, כמו גם ליצור איתכם קשר רק במקרים דחופים.

אפשר להירשם לייצוג בהתנדבות גם בלי להשתתף בהשתלמות – בקרוב השתלמויות באיזורים נוספים בארץ. פרטים יבואו.

פניה דחופה ליו"ר הכנסת בעניין השעייתה של ח"כ חנין זועבי

שלישי, יולי 19th, 2011

19.7.2011

לכבוד יו"ר הכנסת רובי רבלין

הנידון: השעייתה של ח"כ חנין זועבי על ידי ועדת האתיקה

אנו, החתומות/ים מטה, מגנים בתוקף את החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את ח"כ חנין זועבי מהכנסת עד סיום המושב. אנו קוראות לך, בתפקידך כיו"ר הכנסת, לגנות החלטה זו באופן תקיף, ולעשות ככל שעל ידך כדי לבטלה.

הרחקתה של ח"כ זועבי אינה אלא השתקה גזענית, שוביניסטית ואנטי-דמוקרטית. ועדת האתיקה של הכנסת מנצלת את סמכויותיה לרעה, מקדמת מדיניות מפלה, ומבזה את הכנסת ואת ערכי הדמוקרטיה. זהו אירוע נוסף המוכיח כי בכנסת הנוכחית שולטת עריצות הרוב, וזכויות המיעוט הינן הפקר.

חנין זועבי לקחה חלק במשט לעזה הן כמנהיגה פוליטית ערביה-פלסטינית בישראל והן כאישה הפעילה למען שלום בין העמים. הפללתה של פעולה זו עושה דה-לגיטימציה לציבורים שלמים, ומהווה תקדים מסוכן בשמירה על זכויות המיעוט בכלל, וזכויות האזרחים הערבים-פלסטינים בישראל בפרט.

טענת ועדת האתיקה לפיה השתתפות ח"כ זועבי במשט חורגת מתחום הפעולה הפוליטית הלגיטימית היא טענה מסוכנת, ואין לה דבר וחצי דבר עם אתיקה. ועדת האתיקה של הכנסת אינה מוסמכת לקבוע את גבולות חופש הביטוי והפעולה הפוליטית הלגיטימית בישראל' וודאי ובוודאי כשמדובר בח"כ בעלת חסינות מהותית. למעשה, ההפך הוא הנכון. חסינותה של ח"כ אמורה להגן עליה גם מפני פעולה שרירותית של הכנסת עצמה, ולא רק של הרשות המבצעת.

כידוע לך, הרחקתה של ח"כ זועבי מגיעה לא רק כצעד בשורה של חקיקה גזענית ואנטי-דמוקרטית בכנסת, אלא גם קידום מדיניות חברתית-כלכלית הפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה ובמיוחד בנשים.  במהלך המושב האחרון של הכנסת עקבנו אחר התבטאויותיך החשובות בעניין הפגיעה בדמוקרטיה, ואנו רואות חשיבות רבה בכך שגם הפעם תצא חוצץ באופן פומבי ובלתי מתפשר נגד החלטות אנטי-דמוקרטיות.

העתקים:

ח"כ אורית זוארץ – מגישת התלונה לועדת האתיקה

חברי ועדת האתיקה של הכנסת



184.73.33.127



עמוד מתוך 37 »
שם מועד חתימה
aysha, sedawi 2011-07-19 09:17:52
רם, ליאן 2011-07-19 09:21:12
מעוז, אילת 2011-07-19 09:21:16
מיכאלי, אינה 2011-07-19 09:31:54
קנטורוביץ, ליעד 2011-07-19 09:32:29
זק, מיכל 2011-07-19 09:32:43
גורן, ערן 2011-07-19 09:34:18
הדר, אורי 2011-07-19 09:36:51
במאי - מרצה, אייל סיון 2011-07-19 09:37:42
גוטפריד, דנית 2011-07-19 09:38:14
מולדובנו, פנינה 2011-07-19 09:45:29
מכלין, מרסלו 2011-07-19 09:52:58
רונן, יעל 2011-07-19 09:54:35
ייטנר, אפי קרייטנר 2011-07-19 09:58:43
משגב, חן 2011-07-19 09:59:45

תודה שוב לבלוג אקטיביזמוס על התוסף המצוין לעצומות

פנייה דחופה לח"כים: הצביעו נגד חוק החרם

שישי, יולי 8th, 2011

ביום שני יובא חוק החרם לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. מדובר על החוק הכי מסוכן שקודם בכנסת הנוכחית. אם יעבור, יטיל סנקציות חמורות על אינדבידואלים וארגונים המתנגדים לכיבוש.

קראו עוד על הצעת החוק כאן. קראו את נוסח החוק שיועלה להצבעה כאן.  צפו בקמפיין הסרטונים שלנו כאן. עקבו אחרי ההתפתחויות כאן.

יש לנו עדיין סיכוי להפיל את החוק הזה. מקבוצה קטנה של מתנגדים איתה התחלנו את הדרך לפני כמה חודשים, היום כבר נרשמת התנגדות לחוק מקיר לקיר בכל סיעות האופוזיציה ואפילו מעבר לקווי הקואליציה.

לכן חשוב עכשיו לעודד את כל המתנגדים להופיע להצבעה ביום שני.   באמצעות הטופס המופיע מטה תוכלו לשלוח פניה לכל חברי הכנסת בלחיצה אחת פשוטה. אפשר גם לערוך ולשנות את הנוסח כרצונכן/ם. נשמח אם תשתפו אותנו בתשובות שתקבלו בעמוד הפייסבוק של "נמשיך להתנגד לכיבוש".

להלן נוסח הפנייה:

ח"כ נכבד/ה,

אני פונה אליך להצביע נגד הצעת החוק "לאיסור פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם", שיעלה לקריאה שנייה ושלישית ביום שני 18.7.

מדובר בהצעת חוק מסוכנת, משתיקה, מנוסחת ברישול ושתגרום יותר נזק מתועלת.

חוק החרם:

פוגע בזכויות יסוד דמוקרטיות ובראשן חופש הביטוי, ההתארגנות והמחאה הפוליטית.

סלקטיבי ולא-שוויוני. החוק חל רק על חרם נגד הכיבוש וההתנחלויות ולא על בחירות פוליטיות וצרכניות אחרות. במה שונה חרם על מוצרי התנחלויות מבחירה בצמחונות, חרם על גבינת קוטג' או על בתי עסק המוכרים מוצרים לא כשרים?

פוגע בביטחון המשפטי. הגדרות החוק עמומות וכלליות, באופן שפוגע בביטחון המשפטי של האזרחים ויוצר "אפקט מצנן" של הפחדה והשתקה.

מנוגד לעקרונות המשפט הישראלי. החוק קובע כי מי שטוען שניזוק מחרם יהיה רשאי לתבוע בנזיקין את מי שקרא לחרם ולקבל "פיצויים לדוגמה", ללא הוכחת נזק. מדובר למעשה על פיצוי עונשין, עקרון הזר למשפט הישראלי.

מעודד שימוש לרעה במערכת המשפט. בניגוד למשפט הפלילי, המשפט האזרחי אינו דורש הוכחה מעל לספק סביר. דבר זה מגביר את הסכנה לשימוש לרעה במערכת המשפט.

מתערב בהחלטות המוסריות האישיות ביותר של אדם, בבחירות הפוליטיות שלו, ובחירות לבטא דעות אלה.

פוגע בחופש העיסוק. סעיף 3 קובע כי לשר האוצר יש סמכות לקבוע הוראות לעניין השתתפות במכרזים החייבים על פי חיקוק ולפסול את השתתפותו של מי שקרא לחרם או של מי שהתחייב להשתתף בחרם במכרזים כאלו. ככל הנראה כוונת המחוקק היתה להרתיע חברות עסקיות מהשתתפות בחרם, אולם תחולת הסעיף רחבה יותר וכוללת גם פגיעה אפשרית במועמדים למשרות בשירות הציבורי.

הרסני לארגוני החברה האזרחית. ביטול מעמד מוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) משמעותו פגיעה הרסנית בארגוני החברה האזרחית. בנקודה זו החוק מרחיב מהקריאה לחרם ומכיל גם מי שהתחייב להשתתף בחרם.

חוק שאין דומה לו בשום מדינה בעולם. בניגוד לדברי ההסבר של הצעת החוק הנ"ל, לא קיימת חקיקה שאוסרת על אינדבידואלים וארגוני חברה אזרחית ליזום חרם. החקיקה בארה"ב מתייחסת רק לחרם שהוכרז על ידי מדינות ומתייחסת לפעילותם של תאגידים ולא ליחידים או קבוצות פוליטיות.

מצפה לשמוע ממך על עמדתך בעניין זה.
בברכה,


184.73.33.127

תודה לאקטיביזמוס הנפלאים על התוסף.

קואליציית נשים לשלום בדיון בוועדת חוקה על "חוק החרם"

שני, יוני 27th, 2011

27/6/2011


קואליציית נשים לשלום בדיון בוועדת חוקה על "חוק החרם": החוק לא ירתיע אותנו – נחרים את הכיבוש גם אם הוא יעבור

בדיון שהתקיים היום בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת להכנת הצעת "החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם" לקריאה שנייה ושלישית, הוצגה התנגדות לחוק מקיר לקיר.

נציגי משרדי הממשלה הציגו בזה אחר זה את התנגדותם להצעת החוק. נציג המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, אמר כי הצעת החוק רעועה מבחינת האפשרות להגן עליה בבג"ץ ובערכאות משפטיות בינלאומית. לדבריו, "ההצעה דורכת על הקו האדום של מה שאפשר – וכל דבר שיחרוג מהנוסח 'המרוכך' היועץ המשפטי יצטרך לשקול אם ניתן להגן עליו". לדברי נציגת משרד החוץ, "הצעת החוק עשויה לגרום לנזק מדיני ולהגביר את תופעת החרמות".

הנוסח החדש כולל החמרה באמצעות סעיף חדש, הקובע, בין השאר, כי ארגונים התומכים בחרם לא יהיו זכאים להגדרתם כמוסד ציבורי לפי פקודת מס הכנסה. זוהי סנקציה כלכלית שמשמעותה המעשית היא שלילת היכולת של ארגונים לקבל תרומות ויכולת פעולתם.

חברי הכנסת מכל סיעות האופוזיציה הציגו התנגדות נחרצת לחוק. סיעת "קדימה", שחלק מחבריה אף היו חתומים על הנוסח הראשוני של הצעת החוק, יצאו נגד החוק וכל חבריה הסירו את חתימתם ממנה.

אילת מעוז, רכזת כללית של קואליציית נשים לשלום, פנתה לחברי הוועדה ואמרה להם: "אנחנו מתכבדות להודיע לכם שגם אם תעבירו את החוק, אנחנו נמשיך לקרוא לישראלים להחרים את הכיבוש. הדרך היחידה להסיר את איום החרם היא לסיים את הכיבוש". ח"כ מיכאל בן ארי (הבית היהודי) התפרץ לעברה בקריאות: "לכי לעוורתא!". לפני כן, צעק בן ארי לעבר ח"כ נינו אבסדזה (קדימה), שטענה שהחוק פוגע בחירויות יסוד, "לכי לקדאפי!". אבסדזה בתגובה שאלה אותו אם יש לו סוכנות נסיעות.

ועדת החוקה של הכנסת מכינה את "חוק החרם" לקריאה שנייה ושלישית

ראשון, יוני 19th, 2011

ביום שני, 27.6, תדון ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעת חוק "למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם התשע"א – 2011". הצעת החוק הונחה של שולחן הכנסת ביולי 2010 על ידי יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (ליכוד) וחברי כנסת נוספים. הצעת החוק מיועדת בעיקרה למנוע מאזרחים ישראלים לפעול נגד הכיבוש באמצעות קריאה לחרם. החוק עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-7.3.2011.

הצעת החוק מגדירה קריאה לחרם כעוולה נזיקית, שעליה רשאי בית המפשט לפסוק תשלום "פיצויים לדוגמה", ללא צורך בהוכחת נזק. ההצעה מסמיכמה את שר האוצר להגביל את השתתפותן של חברות שהתחייבו לא לפעול בהתנחלויות מעבר לקו הירוק במכרזי מדינה ("סעיף רוואבי").

בדיונים הקודמים בכנסת נתקלה הצעת החוק בהתנגדות חריפה של משרדי הממשלה. היועצת המשפטית של משרד המשפטים ביקרה בחריפות את החוק על השימוש בשפה כוללנית ועמומה. לכך השיב יו"ר הועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו): "העמדות הפרטיות של משרד המשפטים הפסיקו כבר מזמן לעניין את הועדה הזו." נציג משרד החוץ הביע דאגה מכך שבניגוד לכוונת יוזמיו, החוק דווקא יפגע בתדמית של ישראל וביחסי החוץ שלה. נציג משרד התמ"ת הוסיף בדיון כי "לפתור את הבעיות של ישראל באמצעות יצירת משבר בינלאומי זה לא רעיון טוב."

החוק הוא אחד מהחוקים האנטי-דמוקרטיים המסוכנים ביותר המקודמים בכנסת הנוכחית. ראשית, חרם הוא אמצעי בלתי אלים, חוקי ולגיטימי לקידום מטרות ציבוריות ופוליטיות, המעוגן בזכויות האזרחיות לחופש ביטוי, דיעה, התארגנות ומחאה. הצעת החוק מהווה פגיעה אנושה בכל הזכויות הללו.. בישראל ובעולם כולו ישנו שימוש רווח בחרם ככלי להשגת מטרות ציבוריות וצרכניות . הצעת החוק האמורה מבקשת להתמודד רק עם סוג מסוים מאד של קריאות לחרם, של קבוצות ותנועות אופוזיציה, המתנגדות לכיבוש והנמנות היום על המיעוט הפוליטי בישראל. בכך, רומסת הצעת החוק המוצעת זכויות אזרחיות ונורמות דמוקרטיות בסיסיות ויוצרת אפקט מצנן בחברה האזרחית.

מדינות רבות בחרו שלא לקדם חקיקה שנוגעת באופן ישיר באיסור על חרם. אפילו מדינות שכן עשו זאת – כמו ארה"ב וגרמניה – לא מגבילות אינדבידואלים וארגוני חברה אזרחית משימוש בחרמות, מתוך הבנה שמדובר על הפרה בוטה של חופש הביטוי. בניגוד לדברי ההסבר של הצעת החוק הנ"ל, החקיקה בארה"ב מתייחסת רק לחרם שהוכרז על ידי מדינות ומתייחסת לתאגידים ולא ליחידים או קבוצות פוליטיות.

תגובת הקואליציה לקרן החדשה לישראל

שני, מאי 23rd, 2011

קואליציית נשים לשלום לקרן החדשה לישראל: "הנכס היקר ביותר עבורנו הוא הסולידריות והמחויבות לערכים משותפים של חופש ביטוי והתארגנות"

ביום ב', 16 במאי 2011, הקרן החדשה לישראל הודיעה לקואליציית נשים לשלום כי היא מפסיקה לשמש ערוץ להעברת מענקים מיועדים (מתורמות/ים פרטיות/ים). בעוד שקואליציית נשים לשלום לא מקבלת מענקים ישירים מהקרן, אינדיבידואלים מארצות הברית, אירופה ואוסטרליה יכלו להחליט על העברת תרומה לקואליציית נשים לשלום דרך הקרן החדשה. עד כה.

החלטה זו מגיעה לאחר מתקפה משולחת רסן כנגד הקרן החדשה לישראל מצד קבוצות וחברי כנסת מן הימין הקיצוני. מתקפה זו מכוונת אל מקורות מימון של ארגוני שלום וזכויות אדם. אנו מצרות על כך שהקרן החדשה הושפעה מלחץ זה ובחרה להתנתק מקואליציית נשים לשלום בשל פעילותנו לסיום הכיבוש ותמיכתנו החד משמעית בשיפוט בינלאומי ובזכויות האדם.

בתוך אווירת רדיפה פוליטית כנגד פעילות/י שמאל וזכויות אדם, אנו סמוכות ובטוחות כי הנכס היקר ביותר עבורנו הוא הסולידריות בין פעילות/י וארגוני החברה האזרחית, ומחויבותנו לערכי חופש הביטוי וההתארגנות. אנו סבורות כי ההחלטה של הקרן החדשה לישראל מייצרת תקדים משותף החותר תחת הסולידריות והמחויבות לערכים דמוקרטיים.

קראו את מכתבנו לקרן החדשה בעקבות ההחלטה (אנגלית)

האם יצליח ניסיון הימין הקיצוני יצליח לפגוע במאבק נגד הכיבוש על ידי איום על ההישרדות הכלכלית של הארגונים? המענה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו.

אנא תמכו בקואליציית נשים לשלום – הסולידריות שלכן/ם חשובה היום, יותר מתמיד.

כיצד לתרום?

  1. ניתן לכתוב המחאה על שם "קואליציית נשים לשלום" ולשלוח אותה ל: קואליציית נשים לשלום, ת.ד. 29214 תל אביב יפו 61292
  2. ניתן לעשות הפקדה או העברה בנקאית ישירות לחשבוננו, "קואליציית נשים לשלום", חשבון מס' 512400, סניף מס' 062 "המושבה" ירושלים, בנק דיסקונט

סרטון ראשון בקמפיין "נמשיך להתנגד לכיבוש"

שני, אפריל 4th, 2011

צפו בסרטון ראשון מתוך הקמפיין "נמשיך להתנגד לכיבוש" שאנו מובילות נגד "חוק איסור הטלת חרם".

חוק איסור הטלת חרם, אשר נידון בכנסת בימים אלו, אוסר על אזרחים ישראלים ליזום חרם – כולל חרם על מוצרים, אירועים ומרכזי תרבות בהתנחלויות. אם החוק יעבור אזרח/ית שייזמו חרם שכזה עלולים להידרש לשלם סכומים גדולים, כתוצאה מתביעות נזיקיות – ללא כל צורך בהוכחת נזק.

החוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת ב-7 במארס 2011, והוא מקודם בימים אלו לקראת קריאה שניה ושלישית.

הצטרפו גם אתן/ם לקבוצה הולכת וגדלה של פלסטינים/ות ויהודים/ות שאומרים: למרות מה שאתם מנסים לעשות, חברי כנסת נכבדים, אנחנו נמשיך להתנגד לכיבוש. נמשיך להפגין, לחתום, לכתוב, למחות – נמשיך להתנגד לכיבוש.

חפשו אותנו בפייסבוק


Warning: include(footer1.php): failed to open stream: No such file or directory in /home/coalition/www/www/wp-content/themes/peace/archive.php on line 89

Warning: include(footer1.php): failed to open stream: No such file or directory in /home/coalition/www/www/wp-content/themes/peace/archive.php on line 89

Warning: include(): Failed opening 'footer1.php' for inclusion (include_path='.:/usr/local/php56/lib/php') in /home/coalition/www/www/wp-content/themes/peace/archive.php on line 89