אודות הקואליציה

בנובמבר 2000, כחודש לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה הידועה גם כאינתיפאדת אל-אקצא, באווירה מתוחה של תקופת חירום נפגשה קבוצת נשים במשרדי קרן היינריך בל בתל אביב . היו אלה נשים שחיפשו דרכים לבטא את מחאתן נגד הכיבוש והאלימות שהפעילה ישראל בשטחים הכבושים, את זעמן על תנועות השמאל הציוני שהשלימו עם גרסת ה"אין פרטנר", וכל זאת במסגרת של תפיסת עולם פמיניסטית. הנוכחות במפגש היו פמיניסטיות ופעילות שלום שהיו שותפות לפעילות נגד הכיבוש משנות האינתיפאדה הראשונה. הן הסכימו שיש צורך במסגרת מארגנת לארגוני שלום וזכויות אדם פמיניסטיים, כדי למנוע התפרקות נוספת של מרחב השמאל הפמיניסטי ותוך הרצון להמשך הפעילות המשותפת של יהודיות ופלסטיניות אזרחיות ישראל. כך קמה קואליציית הנשים לשלום.

הארגון החדש כלל תשע קבוצות פמיניסטיות בהן תנועות ותיקות כבת שלום, נשים בשחור, תנועת נשים דמוקרטיות בישראל (תנד"י), הסניף הישראלי של WILPF – ליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות, נשים לדו קיום (נל"ד) וכתב העת הפמיניסטי נגה; והתארגנויות צעירות כנשים ואימהות למען שלום (שחלקן פעלו בעבר בתנועת ארבע אימהות ובהמשך הקימו את האם החמישית), פרופיל חדש ומחסום Watch. בהמשך הצטרפו לקואליציה נשים עצמאיות שלא פעלו במסגרות ארגוניות אחרות. עוד באותו חודש נוסח באסיפה שהתקיימה בנצרת "החזון הפמיניסטי לשלום" שהוצב על עקרונות היסוד הבאים (אשר חלקם השתנו במרוצת השנים): מאבק לסיום הכיבוש על בסיס שתי מדינות לשני העמים, ירושלים כשתי בירות לשתי המדינות, פתרון צודק לבעיית הפליטים על בסיס החלטות האו"ם, שיתופן המלא של נשים בתהליכי שלום, צמצום המיליטריזם בישראל, צדק חברתי וכלכלי לכול, שוויון אזרחי לפלסטינים אזרחי המדינה והשתלבותה של ישראל במזרח התיכון; שמה המקורי היה קואליציית נשים למען שלום צודק, במהלך הזמן קוצר שם הארגון לקואליציית נשים לשלום.

קואליציית נשים לשלום הוקמה כקואליציה של ארגוני שלום פמיניסטיים ושל נשים פרטיות, והתמקדה בשנים הראשונות בעיקר בתיאום פעילות משותפת של הארגונים, וביוזמות  לפעולות מחאה והפגנות רבות משתתפות/ים. במרוצת הזמן, רבות מהנשים שהתארגנו במסגרת הקואליציה מצאו בה בית פוליטי והפכו את הקואליציה למקום המרכזי בו הן פעילות. כך קיבלה על עצמה הקואליציה תפקיד נוסף, והוסיפה למשימת התיאום בין הארגונים יוזמה של אירועים ופרויקטים שייחדו את הקואליציה כארגון בפני עצמו.
כיום קואליציית נשים לשלום אינה תומכת בפתרון שתי המדינות, אם כי בחרנו שלא לאמץ גם את פתרון המדינה האחת. בקואליציה חברות נשים ממגוון רקעים, ובשלב זה החלטנו שלא לקבל החלטה רשמית בשם הארגון.

קואליציית נשים לשלוום תומכת בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים ושל העקורים הפנימיים לקבל פיצויים, בין שבכסף ובין שבאדמות. הנחתנו היא שהפליטים עצמם הם שאמורים להכריע על אופן מימוש זכותם זו שמהווה גם זכות אינדיבידואלית של כל פליטה ופליט. זכות השיבה נתפסת בעינינו לפיכך לאבן יסוד במאבק העם הפלסטיני למען שחרור לאומי ומהווה זכות קולקטיבית שלא חלה עליה התיישנות.

הקואליציה פועלת לקידום השיח הציבורי והעלאת המודעות לאינטרסים הכלכליים והעסקיים אשר מזינים את משטר הכיבוש ומאפשרים אותו.

■   ■   ■

היום ממשיכה הקואליציה לפעול בערוצים מקבילים, כאשר חלק מפעילותה נשאר תיאום וקישור בין ארגונים נגד הכיבוש וארגונים פמיניסטיים נוספים וחלק אחר מוקדש לקידום יוזמות ייחודיות של הקואליציה.

י מרוויח מהכיבוש" הוא פרויקט מחקר שיזמה קואליציית נשים לשלום בשנת 2007, במטרה לחקור ולחשוף את המעורבות המסחרית כלכלית של חברות ישראליות ובינלאומיות אשר תוך הפעלת אזורי תעשייה, ניצול משאבי טבע או ניצול שוק פלסטיני "שבוי"- מרוויחות ממעורבותן המסחרית בגדה המערבית, בעזה, בירושלים המזרחית ובגולן. לצד אינטרסים פוליטיים, דתיים ולאומיים, משטר הכיבוש ניזון היום יותר ויותר מאינטרסים עסקיים וכלכליים אשר אינם גלויים לעין כל. הפרויקט התעצב בהתאם לעמדות הפוליטיות של קואליציית נשים לשלום ונבנה מתוך עבודתן המסורה של נשים הפעילות בארגון. לאחר שהתבסס פרויקט המחקר ולאור התרחבות מקצועית של מי מרוויח, בסוף שנת 2013 הוקם מי מרוויח מהכיבוש כעמותה עצמאית המפעילה את מכון המחקר, ופועלת בשיתוף פעולה עם קואליציית נשים לשלום, אך לא כחלק מהארגון. הקואליציה ומי מרוויח רואות אחת בשנייה ארגוני אחות, וממשיכות לעבוד בשיתוף פעולה.

גם לאחר הקמת מי מרוויח מהכיבוש כעמותה נפרדת, קואליציית נשים לשלום ממשיכה להיות מחויבת לקידום נושא כלכלת הכיבוש הן מבחינת דיון ציבורי והן מבחינת פעילות הארגון.

תקוותנו היא שפרסום מאגר המידע יקדם דיון ציבורי גלוי אודות הרווחים והעלויות השונים של הכיבוש למגזרים שונים בחברה הישראלית, אודות האינטרסים הכלכליים של גופים שונים בארץ ובעולם, וההשפעה של אינטרסים אלו על קבלת ההחלטות הפוליטיות והמשך הכיבוש.אתר מכון מחקר מי מרוויח מהכיבוש    http://www.whoprofits.org

כחלק מהיות הקואליציה "חממה" ליוזמות והתארגנויות חדשות, פעלה בקואליציה במשך שנים רבות קבוצת "פור"ה" (FORA) פור"ה היא התארגנות של פעילות דוברות-רוסית במסגרת קואליציית נשים לשלום, אשר קידמו שינוי חברתי ופוליטי בקרב ציבור דוברי-הרוסית בישראל, וחשפו בפני הקהילה הדוברת-רוסית נקודות מבט ועמדות פמיניסטיות וביקורתיות בנושאי כיבוש ומיליטריזם, זכויות אדם ואזרח, סקסיזם והומופוביה.

נשות הקואליציה ביקשו מלכתחילה לדבר לא על שלום כמושג חלול, אלא על שלום שהמרכיב של צדק היסטורי ועכשווי יהיה כלול בו. צדק היסטורי שכולל לקיחת אחריות על עוולות עבר וצדק עכשווי, שכולל הבטחה של שוויון בין שני העמים, כמו גם צדק כלכלי וחברתי בתוך שתי החברות עצמן. הקואליציה מבקשת לדחות את יחסי הכוח הקיימים בין ישראלים לפלסטינים, המנוצלים על ידי ממשלות ישראל כדי לכפות הסדרים שימסדו את אי השוויון בכל התחומים לטווח הארוך.

יחד עם זאת, כתנועה פמיניסטית, הקואליציה מעולם לא הסתפקה בהסתכלות "החוצה", אל אי השוויון במרחב הציבורי או בין העמים. נשות הקואליציה התעקשו תמיד, ומתעקשות גם היום לבדוק את יחסי הכוחות בתוך הארגון פנימה. גם אם הדבר מלווה בקשיים לפעמים, פעילות הקואליציה מתעקשות להעלות על פני השטח סוגיות מורכבות של עבודה משותפת של נשים יהודיות ופלסטיניות, של נשים מהגרות, בנות לקבוצות מדוכאות מבחינה כלכלית או תרבותית, נשים סטרייטיות, לסביות, ביסקסואליות וטרנסים/ות.

הארגון הזה, שהוא פרויקט מתמשך של מאות ואלפי נשים לאורך השנים, פתוח לפעילות שרוצות לקחת חלק בעשייה. קואליציית נשים לשלום הינה ארגון בלתי הירארכי, המנוהל על ידי המליאה אשר מתכנסת פעם בחודש ופתוחה לכל אשה שמעוניינת להיות פעילה. המליאה דנה בפעילויות ובפרויקטים ומקבלת החלטות בקונצנזוס. בנוסף למליאה, יש לקואליציה ועדות קבועות המורכבות מנשים פעילות, ואשר בסמכותן לקבל החלטות שוטפות ומנהליות הנוגעות לפעילות הארגון. מבנה הקואליציה מיועד לאפשר לכמה שיותר פעילות לקחת חלק בקבלת החלטות, בתכנון ובעשייה.

הרשמה

לרשימת התפוצה