את מי משרתת הרעבת העזתים? / אורלי נוי

ראשון, 22 ביוני, 2008 | 15:20

תגיות: , ,

על פי סקרי דעת קהל, רוב הציבור הישראלי הבין שהסגר הרע את מצבה של ישראל ומטרותיו פוליטיות בלבד. מתי ישכילו המנהיגים להבין זאת?

במלאת שנה להשתלטות תנועת החמאס על כלל מנגנוני השלטון בעזה, והסגר ההרמטי כמעט שהטילה ישראל על הרצועה, יש מקום לבדוק עד כמה מדיניות ישראלית זו, שהביאה את תושבי עזה אל סף משבר הומניטארי ואף מעבר לו, אפקטיבית בעיני הציבור הישראלי.

על פי תוצאות סקר שנערך ביוזמת עמותות "גישה" ורופאים לזכויות אדם, רובה המכריע של האוכלוסיה היהודית בישראל סבור כי מדיניות הסגר לא השיגה את מטרותיה. לא זו בלבד, אלא שהחמאס אף התחזק משמעותית במהלך השנה האחרונה.

למעשה, תוצאות הסקר מעידות על ראיה ריאליסטית ומפוכחת מאוד בקרב הציבור היהודי-ישראלי בכל הנוגע למדיניות הישראלית ברצועה. כך, למשל, 60% מהנשאלים סבורים כי תנאי החיים הקשים בעקבות הסגר עלולים לדחוף את אוכלוסיית הרצועה לקיצוניות דתית. 68% טענו כי מצבה הביטחוני של ישראל הידרדר בשנה האחרונה ו-67% מאמינים כי מדיניות הסגר הרעה את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. שתי תובנות מעניינות נוספות המשתקפות מהסקר הן שרוב הנשאלים מאמינים כי הסגר פוגע בעיקר באוכלוסיה האזרחית בעזה, וכי מטרות הסגר הן במהותן פוליטיות ולא ביטחוניות.

לפיכך, תוצאות הסקר מעודדות ומייאשות כאחד. מעודדות, כיוון שמתברר שמבעד למסכי ההתלהמות והאמירות הפופוליסטיות האופפות את השיח הציבורי בארץ, הציבור מבין היטב כי הענשה קולקטיבית של אוכלוסיה אזרחית לא תועיל לביטחונה של ישראל. מייאשות – כיוון שההנהגה הישראלית מסרבת להפנים את אותה התובנה בדיוק. במשך שנה תמימה מאז השתלטות החמאס על הרצועה, בוחרת ממשלת ישראל לטמון את ראשה בחול ולקוות כי תצליח לשנות את המציאות הפוליטית הפלסטינית בכוח הזרוע, משל היתה טנדר תקוע בבוץ הלוחץ על דוושת הגז בכל הכוח, שוקע והולך.

על כן יש לא מעט מן האירוניה בעובדה שההחלטה על הסכם הרגיעה עם החמאס התקבלה דווקא בשבוע בו ציינו שנה לשליטתם ברצועה. אמנם ראש הממשלה ממשיך להצהיר כי ישראל "לא תנהל מו"מ עם ארגון טרור" ומרגיע אותנו שהרגיעה תהיה קצרה, אך אפילו עו"ד ממולח כאולמרט לא יצליח לטשטש את העובדה כי הסכם הרגיעה עם החמאס הושג דרך מו"מ. אמנם עקיף, אך עדיין מו"מ. וטוב שכך, כיוון שהסכם זה הוא סיכויים היחיד של תושבי שדרות וסביבותיה המותשים ושל תושבי עזה המורעבים לזכות במעט מהשקט שלו הם זכאים.

במקום להזהיר אותנו מפני שבריריותה של הרגיעה, מוטב שראש הממשלה ישקיע את כל מאמציו לוודא שהיא תצלח ותחזיק מעמד לאורך זמן. במשך שנים האשימה ישראל את ההנהגה הפלסטינית בחוסר נכונות למלא אחר התחייבויותיה, והנה ממשלת ישראל עצמה נכנסת כעת להסכם הרגיעה בקריצת עין הרומזת "חכו חכו".

על ממשלת ישראל להבין חד משמעית, כי אם היא נכנסת כעת לרגיעה רק במטרה להפר אותה במוקדם או במאוחר, אזי האחריות על סבב הדמים הבא, שעלול להיות חמור עוד יותר מזה הנוכחי, מוטלת כל כולה על כתפיה.

ולמען שפיותם של האזרחים בשני הצדדים, מוטב לישראל בהזדמנות זו גם להיפרד מההזיה המסוכנת כי בכוחה להחליף את השלטון בעזה בכוח הזרוע. אחרי שניסתה לעשות זאת במשך שנה תמימה, כדאי שגם הממשלה תבין את שהבין זה מכבר הציבור הישראלי: החלפת שלטון בכוח – זה לא מוסרי, וזה לא עובד.

פורסם ב-Ynet, 22.6.2010

תגיות: , ,

התגובות סגורות.