של מי העסק הזה לעזאזל? או: שמישהו ישתיק כבר את הזברות? / לין חלוזין-דברת

שלישי, 25 ביולי, 2006 | 12:54

"ראית פעם זברה נטרפת בידי צ'יטה? זו חיה די דבילית, אבל חיננית, אין מה לומר."
(א. המינגווי לידידה מפוספסת)

בבוקר יום ה' הזברה קמה לצלילי הסירנה, פשטה את הפיז'מה, והתבשרה שסוף סוף מישהו מוכן להסביר לה מה קורה פה. הרי הזברה יודעת לקרוא, ומר יגאל כרמון החליט שהוא משווק את הדו"ח האחרון של ממר"י באמצעות שירותיו האדיבים של מר עקיבא אלדר מעיתון הארץ [1] . למי שלא יודעת, יגאל כרמון הוא אל"מ בדימוס ששירת כמפקד בכיר באגף המודיעין של צה"ל. עכשיו כשהוא בדימוס ויש לו הרבה פנאי, הוא גם לוחש לסוסים (זברות הוא אוהב פחות). כך לפחות על-פי אלדר, המציין בכתבתו כי כרמון מתקשר מדי פעם לאיזה ידיד שהוא במקרה גם שר, ומספר לו כל מיני תיאוריות שיש לו על הקשר בין תכנית הגרעין של איראן, ה-8G, והילדים שצריכים להיהרג בעוד שבוע בביירות. זה מאד מרגיז שהשר לא תמיד מבצע בדיוק מה שאומרים לו, מתרעם כרמון, ובתור זברה שהשרים שלה אף-פעם לא מקשיבים לה, אני נוטה להסכים.

אלדר פורש בהתלהבות רבה את משנתו של כרמון, ואל הכתבה מתגנבים אפילו נימים דקים של הערצה לכושר הניתוח הנבואי של הידיד החדש. על-קצה המזלג זה הולך כך: כל הסיפור הזה עם חיזבאללה, חמאס, הקטיושות, החיילים החטופים ופירוק לבנון לחתיכות קטנות, זה בגלל שאיראן רוצה להסיט את תשומת הלב מתכנית הגרעין שלה. משום-כך, פרוץ הקרנבל חל בתזמון מדהים עם פתיחת ה-8G. כרמון שזיהה את המלכודת האיראנית מבעוד מועד, הזהיר את חבריו במערכת הפוליטית, והפציר בהם "שינשכו את השפתיים עד אחרי הפגישה בבריסל בין המתאם המדיני של האיחוד האירופי, חווייאר סולאנה, לראש המועצה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני." אלא שהטמבלים האלו שלא יודעים לקרוא פרסית, לא התאפקו, והתעקשו להגיב מייד. כך סוכלה תכניתה של ארה"ב לחבל בברית הנרקמת בין רוסיה לאיראן, ועכשיו מי יודע מה יהיה. הכתבה מסתיימת בהצהרה שלא ברור אם היא בגדר הבטחה, איום או שניהם: "רק איראן יכולה לרסן את החיזבאללה ולעצור את ההידרדרות. ורק אמריקה יכולה לעצור את איראן."

הפרק בו מתוודעת הזברה מקרוב (קרוב מדי) לחבורת בזוקה-ג'ורג'

אלדר לא מספר לנו אילו עוד חברים יש לכרמון חוץ מכאלו שהתמנו במקרה לשרים בממשלת ישראל [2] . "מכון המחקר לחקר תקשורת המזרח התיכון" (ממר"י), הוקם בשנת 1998 בידי יגאל כרמון וד"ר מירב וורמסר. וורמסר לא צריכה חברים – יש לה את עצמה – היא נחשבת כיום לאחת התיאורטיקניות הבולטות בגווארדיה הניאו-קונסרבטיבית המנפקת לבוש את תכניות הפעולה שלו. חיפוש מהיר באינטרנט (אפילו זברות יודעות לתפעל את זה) מגלה כי נכון ל-2003 היא גם מינכ"לה את "המרכז למדיניות מזרח-תיכונית" במכון הדסון, אינדיאנפוליס [3] . מה עושה המכון הזה? בואו נניח שאף אחד לא יודע (בגלל זה קוראים לזה מכון). אבל אנחנו כן יודעות שאחד ריצ'ארד פרל, שבמקרה היה יו"ר המועצה למדיניות ביטחונית בפנטגון, מונה לחבר הנאמנים של המוסד הזה מיד לאחר שעזב את המחומש. ריצ'ארד עוד יחזור אלינו בפרק הבא, לפני שתספקנה להתגעגע. בינתיים, תאלצנה להסתפק בפיתול קטנטן וחסר-חשיבות בעלילה: האדם עמו חולקת מירב וורמסר את חייה, דייויד וורמסר, הוא היועץ לענייני המזרח-התיכון של אחד דיק צ'ייני. כן אותו אחד. סגן ג'ורג'י-סדר-W(עולמי)-חדש-בוש.

וכך, זברות יקרות שלי, אם חשבתן שהצלחתן לחמוק מגרסת W בגמגום ישיר לתושבי האימפריה, תוכלו לקבל את המקור ממש (כלומר את אלו שאומרים לו מה לגמגם) ב"הארץ", ב"הרלד טריביון", ואם אתן ממש נכספות, הרי שמירב כותבת מדי פעם טורים אינטליגנטיים, כך אומרת השמועה, ל"ג'רוזלם פוסט". אם לא הספיק לכן ש-W עוסק בעיצוב תדיר של הסוואנה שלכן בכל מקום על-פני כדור-הארץ (גם באזורים המשווניים), אתן יכולות להתענג על פניני החכמה שלו בעיתונות העולמית. טוקיו, ביירות, תל-אביב, שדרות, וושינגטון – אתן מוזמנות להיות תיירות מזדמנות ולהרגיש בכל מקום בבית. אבל מה קשורה ביירות אתן שואלות? ביירות זה הדבר האמיתי. שם אתן יכולות לקבל את חבורת בזוקה-ג'ורג' בלייב – כי דיוויד וורמסר, בין יתר תפקידיו (אותם הוא ממלא למרבה הצער במסירות), הוא גם ראש "הוועדה האמריקאית ללבנון החופשית". "חופשי" במונחים אמריקאיים, כידוע, הוא כל מקום שמנוהל על-ידי חבורת בזוקה-ג'ורג' באופן ישיר, מיידי וללא התנגדות מיותרת. כך בשנת 2000, פרסמה הוועדה המודאגת ממצב החופש בעולם, דו"ח מיוחד שנקרא "סיום הכיבוש הסורי בלבנון: התפקיד האמריקני?". מאז חרירי נרצח והיתר – היסטוריה. מי שלא רצתה לקבל W דרך ה"עיתונות החופשית" תקבל אותו במקלט בחיפה, ואם לא שפר עליה גורלה, באזכרה לקרוב-משפחה באחד מפרברי ביירות.

הפרק בו מתברר שמה שנראה כמו חוש נבואי הוא בעצם כישרון ניהול

כמיטב המסורת, לסאגה הזו יש פינה ישראלית חמה נוספת, ויש אומרים אפילו חמה מאד. ב-1996 כינס ביבייהו נתניהו את מועצת החכמים הפרטית שלו. לא ברור אם הזברה שילמה על הקייטרינג או הייתה בעצמה המנה המרכזית. על-פי המסמך שבידי פרופ' בחתיאר [4] , גרסה זו של המערה החשמלית נקראה "קבוצת למידה בנושא אסטרטגיה ישראלית חדשה לקראת שנת 2000". ומי היה שם? בין הפותרות נכונה תוגרל איראן. נכון, מאמי, בין היתר היו שם מירב (וורסמר), דיוויד (וורסמר) וריצ'ארד (פרל). ומה אמר האוראקל? קבלי יהלומים נבחרים:

"במשך ארבע שנים חתרנו לשלום המבוסס על מזרח-תיכון חדש. אנו בישראל איננו יכולים לשחק בתפקיד התמימים בחוץ-לארץ כאשר העולם אינו תמים. השלום תלוי באופיים ובהתנהגותם של אויבינו (…) הפגנת אמביוולנטיות מוראלית, בין המאמץ לבנות מדינה יהודית לבין השאיפה לחסלה באמצעות העיקרון של "שטחים תמורת שלום" לא תבטיח "שלום עכשיו". רק הסכמה ללא תנאי של הערבים לזכויותינו, ובמיוחד למימד הטריטוריאלי שלהן, "שלום עבור שלום", הוא בסיס יציב לעתיד…"

מקרא:

שלום 1: מה שאי-אפשר לכפות בכוח אפשר ביותר כוח

מזרח-תיכון חדש: העמקת השליטה בשטחים הכבושים, ויצירת שווקים כלכליים חדשים (חופשיים, חופשיים מאד)

שלום 2: מה שאי-אפשר לכפות ביותר כוח אפשר בהמון כוח

ולמי שעדיין לא סגורה על-זה:

"סוריה מתמודדת מול ישראל על אדמת לבנון. ישראל תוכל לאמץ גישה אפקטיבית שארה"ב תוכל להזדהות עמה, אם תנקוט יוזמה אסטרטגית לאורך גבולה הצפוני ותפעיל את חיזבאללה, סוריה ואיראן כסוכנויות מרכזיות של תוקפנות בלבנון."

ובהמשך:

"כל זאת מניח מעבר חד מן הסיסמה "שלום כולל" לתפיסה אסטרטגית מסורתית המבוססת על מאזן כוח."

וגם:

"ישראל יכולה לעצב את סביבתה האסטרטגית, בשיתוף עם טורקיה וירדן, באמצעות החלשת כוחה של סוריה, בלימתו ואף דרדורו לשפל המדרגה. מאמץ כזה עשוי להתמקד בהסרת משטר סדאם חוסיין בעיראק – מטרה אסטרטגית ישראלית בזכות עצמה – כאמצעי לסיכול השאיפות הסוריות באזור."

מובן שאפשר לייחס לחבורת המופלאים כוחות על-טבעיים; הקשר שלהם אל העולם שמעבר אפשר להם לחזות מבצע צבאי ישראלי בשם ענבי-זעם, סדר יום חדש בלבנון, פוליטיקה סורית כנועה, נפילת סדאם, ואפילו העלמות המילה "שלום" מן השיח הפוליטי בישראל. כבר שמעתי כמה סברות יותר מתקבלות על-הדעת, או במילים אחרות, לא צריך לדעת לקרוא בגרמי-השמיים כשאפשר פשוט להזיז אותם ממקום למקום באמצעות לוויין מונחה! בסוגיית זהות המערך הלווייני קשה להכריע: הפרשנים האמריקאים המבקרים את מדיניות ארה"ב במזה"ת טוענים כי ישראל מנהלת את ארה"ב; מהמזרח התיכון הדברים נראים קצת אחרת. כשהזברות נוכחות חדשות לבקרים שאין להן נציג בפרלמנט, ושאף אחד לא יגן עליהן מאלפי הסוגים של האלימות המשתוללת מחוץ לבית (ולפעמים גם בפנים), לא בדיוק ברור להן איך אפס כוח פוליטי במדינה שלהן עצמה עולה בקנה אחד עם היותן קיסריות העולם. העולם אולי שייך למי שמנהל אותו, אבל לזברות הנודדות בין חברת כוח אדם לשנייה זה לא ממש עוזר. מבחינתן, מעולם לא הייתה הסוואנה מקום פחות מסביר פנים. (ואת זה אפשר כמובן לומר גם על כמה זברות שמשוטטות ממש לא רחוק מהבית הלבן).

הפרק בו הזברה נזכרת שפעם היא כבר פגשה את כל הצ'יטות האלו

הגרסה המקומית של מכוני מחקר בעניבה היא מכוני מחקר עם פלאפל בדימוס. מה שמשותף לשתי הגרסאות הוא שזברות הן לא חברות מועדון, והמילים "פלסטין" ו"פלסטיניות" למשל, לא מופיעות כלל במילון של חבורת בזוקה-ג'ורג'. סוס עם פסים? בפרשנות של מאסטרו כרמון למתרחש באזורנו אין חיה כזו. הלוחשים לסוסים פשוט אינם מתעניינים במי שאין לו כוח פוליטי, ובצדק מבחינתם.

אבל מחוץ להיגיון של הכוח, רואים דברים מכאן (אלו שאי-אפשר משם). כי בימים רגילים, כרמון לא כל כך מתון. בדרך-כלל, הוא אינו מייעץ למערכת הפוליטית לנצור אש, אלא ההפך מכך. למעשה, לא יהיה זה מוגזם לומר שהוא אחד משורת מחרחרי מלחמה האפקטיביים יותר באזורנו. באופן מפתיע, הוא אינו משמש רק כחולייה מקשרת בין החדר הסגלגל לבונקר בקריה. כך, ביוני 2004, בעת אתנחתא קלה בפיגועים בישראל, הוא אירח באולפני ממר"י בירושלים את ד"ר מחמוד א-זהאר, בשעתו מנהיג החמאס ברצועת עזה [5] . א-זהאר, נציג האופוזיציה המרכזית דאז לערפאת, נתן ראיון לרשת "אל-ערבייה". כיצד יתכן שהראיון הוקלט דווקא בממר"י? למישהו בוושינגטון פתרונים. אולי למירבוש? כנראה לא נדע לעולם. לשאלה מהו הגורם המרכזי להפסקה הזמנית בפיגועים א-זהאר וכרמון סיפקו כמו במקרה תשובות דומות מאד: פעולות המנע והענישה של צה"ל בשטחים – הסגר הכולל על עזה, החומה, והמשבר שהחמאס נקלעה אליו לאחר ההתנקשות באחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנתיסי – כל אלו גורמים לשיתוק זמני של התנועה. כרמון מצוטט בעקיפין כאומר: "הריגת המנהיגים בעזה הפחידה את חברי הנהגת חמאס בחו"ל, בראשות חאלד משעל, מפני שההנהגה בחו"ל זקוקה מאוד למנהיגים שבתוך השטחים ובלעדיהם קשה לה להגיע לפעילים בשטח." עם זאת, הוא מודה בכך שהמנהיגים הפוליטיים אינם אחראים ישירים לפיגועים: "לא מדובר בכך שהמנהיגים הפוליטיים של חמאס נתנו הנחיות מפורטות למבצעי הפיגועים, הנחיות שבלעדיהן הפעילות משותקת. ההסבר הנכון הוא שללא הנהגה פוליטית קשה מאוד לפעילי השטח לפעול. אנשי הזרוע הצבאית של חמאס, "גדודי עז אל-דין אל-קסאם", זקוקים לגיבוי מדיני-אידאולוגי למעשיהם. הם צריכים שמנהיגים כמו יאסין ורנתיסי ישרטטו עבורם קווים רעיוניים לפעולות, יעניקו לגיטימיות ומסגרת פוליטית לפיגועים." מבחינתו של החוק הבינלאומי, אם כרמון אכן אמר את הדברים, יש לכך משמעות מסוימת – זו בגדר הענקת לגיטימציה לפשעי מלחמה. לכל מי שמתעניינת – התנקשות באישים פוליטיים בשטח כבוש בתואנה שהם עלולים לספק מצע אידיאולוגי לפעולות אלימות זה פשע מלחמה. ישראל עושה את זה מדי יום ביומו כמעט.

בהמשך הכתבה של רובינשטיין (שפורסמה כזכור לפני יותר משנתיים) מופיעות גם סברות אחרות לגבי הסיבות להפסקת הפיגועים, כמו פעילות הרשות והלחץ שמפעילות מצרים וירדן על החמאס והג'יהאד, אך אלו כמובן מוצלות בידי האודים העשנים שמותירים אחריהם הגנרליסימוס. הכתבה מסתיימת במילים שמוכיחות שאולי בכל זאת עדיף לזברות מכל מין וסוג להקשיב לפלסטינים ולא לנציגות הבית-הלבן באזורנו: "אבל אי אפשר למצוא אפילו פלסטיני אחד שחושב שהשקט היחסי יימשך לאורך ימים. מכרים של חסן חמורי, בעל מלון קטן בדרך שכם, שישבו במשרדו בסוף השבוע שעבר, העריכו שתוך שבועות יתחולל גל חדש של פיגועים. אחד מהם אמר שהשלמת גדר ההפרדה בירושלים ובדרום הגדה תיצור מצוקה אדירה באזורים ובשכונות שיושמו במצור. יהיו בעיות אנושיות קשות שיביאו להתפרצויות אלימות. כולם הסכימו שייקח מעט זמן עד שהארגונים השונים יתאימו עצמם לנסיבות החדשות של ההפרדה, ואז יתחדשו הפיגועים." לכן יש לנו, זברות יקרות, סיבה טובה להניח כי לכרמון היו טעמים משלו לטעון בפני אלדר שהוא חתר להשעיית הפעולות האלימות. באותה הנשימה בה הוא מאשים את המערכת הפוליטית במחדל, הוא גם מצוטט בין היתר כאומר: "תמיד אפשר לחזור ולפגוע בלבנון." ואנחנו לתומנו חשבנו שלישראל אין שום אינטרס לפגוע בלבנון! הרי היה זה ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל שאמר רק לפני כשבוע: " אין למדינת ישראל שום סכסוך טריטוריאלי, לא בגבולנו הדרומי, ולא בגבולנו הצפוני. בשתי גזרות אלה אנו יושבים על הגבול הבינלאומי המוכר. כך, מול הרשות הפלסטינית ברצועת עזה, כך מול לבנון. אין לנו כוונה להתערב בענייניהן הפנימיים. אדרבא, יציבותה ושלוותה של לבנון חופשית משלטון כוחות זרים ושל הרשות הפלסטינית, רצויים למדינת ישראל." אז או שאולמרט שיקר, או שלבית הלבן המסור מאד לעבודת החופש שלו יש בכל זאת כמה חילוקי דעות עם רוה"מ.

הפרק בו מתחוור כי אפשר לראות בברור גם (ובעיקר) אם לובשים פסים

למרות שעיטורי הקרב היחידים שלנו מתמצים בהוכחות לכך שנותרנו עדיין בחיים, גם אנחנו יודעות לספר סיפורים לשעת לילה מאוחרת. ולכן, חברים, נפנה כעת לגרסת הזברות למאורעות האחרונים בסוואנה:

הביקורת של כרמון על המערכת הפוליטית בישראל – בעיקרון הזרוע המבצעת של חבורת בזוקה-ג'ורג' – מזכירה באופן פתלתל ביקורת אחרת, שריצ'ארד פרל ידידנו פרסם בוושינגטון פוסט לא מכבר [6] . פרל נוזף שם בבוש שהתרכך ובחר לרגע בדרך המשא-ומתן בספקו לאיראן ארכה. תמיד יכול להיות שהביקורת היא כנה, אבל איכשהו נדמה שמכיוון שכל ההוכחות מצביעות על כך ש-AIE מנהל את המדיניות הביטחונית של האימפריה, וממר"י את זו של ישראל, כל זה ממש ממש בכאילו. הזברות למודות הניסיון אך נטולות הגישה למועצות החכמים של הצ'יטות יכולות רק לקדם השערות זהירות פחות או יותר בעניין זה. לפיכך, נראה להן זהיר מספיק לנחש שלחבורת בזוקה-ג'ורג' יש אינטרס לקדם בימים אלו תזה חדשה: תיאורית הגושים קוראים לזה [7] .

על-פי תיאורית הגושים, רוסיה חותרת להשבת בכורתה באמצעות בחישה בענייני המזה"ת וחיזוק איראן. העולם יחזור בקרוב להיות בי-פולארי, כמו שאנחנו אוהבים אותו, מתריעה חבורת בזוקה-ג'ורג'. בק טו דה קולד-וור, אעלק. אלא שאנחנו הזברות, שלא כלולות בשום צד של הקוטביות הקרה-חמה הזו, נזכרנו שיש צ'יטה נוספת שאף אחד לא דיבר עליה מזמן. זו צ'יטה מסוג נמר בנגאלי, והיא מתגוררת בסין. מה עם סין, כרמון? מה עם הנפט שסין כל-כך זקוקה לו, ושלאחר שאתה וחבריך פרקתם את עיראק והשתלטתם לחלוטין על ערב-הסעודית, יכול להימצא לה רק אצל אחמדיניג'אד? על-פי הדוח"ות השנתיים של בריטיש פטרולום, בשנת 2005, צריכת הנפט של סין עמדה על 8.2% מן הצריכה העולמית, והיא תתקרב במהירות לנתח שתופשת בה ארה"ב (25%). למעשה בשנה זו, סין תפסה נפח של יותר מ-50% בגידול בצריכת האנרגיה העולמית [8] . לא שכחנו את פרשת הנשק האווירי "ההגנתי" לכאורה, ואת הנו-נו שקיבלה ישראל מארה"ב. אין ספק שאיראן עושה שריר, ויכול מאד להיות שלנסראללה לא נורא אכפת מהטבח שאתה וחבריך מארגנים בעזה, אבל הנמר הבנגאלי הוא דאגתכם המרכזית גם בימים אלו, ולא הנשק הגרעיני שלאיראן אין (אפילו על-פי הערכות אמריקאיות) וגם לא יהיה לפחות לזמן-מה. מה קרה? רוסיה לא עשתה בדיוק מה שאמרו לה? לא יישרה קו עם המשטר העולמי החדש, שאפילו צרפת המרדנית כבר משרתת במסירות?

למעשה, בין אם הסדר העולמי החדש בסוואנה נועד כדי להשיג הגמוניה בלתי-מעורערת בצד הימני או השמאלי של איראן, לנו הזברות זה לא משנה. בכל מקרה, אנו נהייה הראשונות שתטרפנה. אם נשרוד את הפצצות החכמות שאמורות להגיע בימים הקרובים באריזת מתנה [9] , הרי שניפול חלל בידי כלכלת סחר העבדים שתשכלל את אופני הפעולה שלה בעודה קורצת לסְפר החדש של האימפריה. לכן כל הדארת' וויידריות הזו משעממת אותנו מוות. לכו התעללו בכוכבים אחרים והניחו לנו בשקט.

לא יודעות מי מממן את ממר"י ובעצם – לא ממש אכפת לנו. אנחנו הזברות – דוברות רוסית, ערבית פלסטינית בניב פלאחי או עירוני, מרוקאית, אמהרית, עברית – מעדיפות להריץ קטעים ביחד על הרפתקאות הלילה שעבר מאשר להזיז מדינות ממקום למקום תוך כדי גריפת גופות לקברי אחים. שאלה של טעם, תגידו. אנחנו מעדיפות להתעסק בשטויות: מה נכין לאכול מחר, ולאיזה בית-ספר עדיף לרשום את הילדים. פצצות מונחות, רשתות ריגול, טנקים ומזל"טים לא נורא מעניינים אותנו. והאמת? לא אוהבות הפגנות, עצומות, וקרבות עם שוטרי מג"ב לאורך הגועל נפש הזה שנקרא "חומת ההפרדה". אם כל הגנרלים מסביב היו שותקים סוף-סוף, היינו בשמחה רק מחליפות כל היום פיז'מות בשמלות מצויצות וסרבלים במכנסי התעמלות וורודות. אך כל עוד לא תאפשרו לנו לצאת לחופשה ביחד, פלסטיניות ויהודיות, באחד הרבעים היפהפיים של ביירות ששופצה לאחר מלחמת לבנון הישראלית הראשונה (לפני שהחרבתם אותה בשנייה), אנחנו נמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעות הכי טוב – להיות חברות זו לזו במאבק שלנו לחיים ביחד. כי לנו אין רובים ואנחנו גם לא רוצות כאלו. כל מה שיש לנו, זה את הסולידאריות שלנו, את החוויות המשותפות שלנו ואת הניסיון שלנו בהקמת מוסדות פוליטיים המבוססים על כבוד הדדי ושוויון בין שונות. והדרך עוד ארוכה, אנחנו יודעות, ולא קל ללכת בה. לשיר ביחד ולשמור על כל הצבעים והגוונים חופשיים ובוהקים באותה מידה זה לא פשוט. כי שלוליות הדם שמותירים מטוסי הקרב שאתם מאווררים בימי חג ומועד לא משכיחות מאיתנו את הבירוקרטיה של הדיכוי שאתם מפרנסים כאן בשאר ימות השבוע. אבל עד שתכניסו בחזרה את כלי המלחמה שלכם לארונות המתים האפלים בהם אתם מאכסנים אותם, רק רצינו שתדעו, שגם כשהתותחים רועמים הזברות לא שותקות.

מוקדש באהבה לכל הניצודות והניצודים באזורנו, לכל האסירים והאסירות, וגם לאלו שרק שבויים במדים המפוספסים של הזהות האתנו-דתית-לאומית שלהם

* לין חלוזין-דברת נשים נגד מלחמה.

1. אלדר, עקיבא. "כך נפלנו במלכודת האיראנית", הארץ, 20.7.06, http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/740576.html
2. מקורות יודעי-דבר מספרים שכרמון עוסק כבר שנים בלחשנות סוסים, עוד הרבה לפני הקמת ממר"י. בין היתר הוא שימש כיועצו של בגין, ובאופן כללי הוא מזוהה בישראל כאיש ליכוד. מובן מאליו, שאם פרץ הוא שר הביטחון של אולמרט, האבחנה הזו חסרת משמעות. למעשה, מסורת ארוכה של ממשלות אחדות בין מפלגות "ליכוד" ו"עבודה" כבר הפכה אותה מזמן למיותרת, כפי שנראה גם בהמשך.
3. ר' למשל:Curtiss H. Richard, Special to Arab News, "The Secret Life of Meyrav Wurmser", Al-Jazeerah.info. opinions, 30.5.0, http://www.aljazeerah.info/Opinion%20editorials/2003%20Opinion%20Editorials/May/30%20o/The%20Secret%20Life%20of20Meyrav%20Wurmser.htm
4. Dr. Bakhtiar, Abbas, "Why the United States Invaded Iraq and is NowThinking About Invading Iran", Mid-East Realities, 12.5.2006,http://www.middleeast.org/print.cgi?category=Magazine&year=2006&month=5&num=1424
5. המאמר במלואו התפרסם באחד המכונים החשובים של הניאו-קונס, ה- American Enterprise Institute, (AIE).צ'ייני בעצמו היה חבר הוועד המנהל של הדבר הזה,ולמיטב ידיעתם של המומחים, אשתו עדיין מייצגת אותו שם בכבוד.Perle, Richard. "Why Did Bush Blink on Iran? (Ask Condi)", AEI. A version of this article appeared in the Washington Post on June 25, 2006.
6. רובינשטיין, דני. "מה גרם להפסקת הפיגועים?", הארץ, 13.6.04, אתר וואלה:http://news.walla.co.il/?w=//556121
7. זברות שממש מתעניינות בהלכי הרוח האופנתיים ביותר בסוואנה-אוכלת-יושביה, תוכלנה להתעדכן ב: http://memri.org/bin/latestnews.cgi?ID=IA28806
8. ר': http://www.bp.com/sectiongenericarticle.do?categoryId=9009486&contentId=7017968
9. שירות הארץ, "ארה"ב מאיצה משלוח פצצות "חכמות" לבקשת ישראל", הארץ, 22.7.06, http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/741390.html

התגובות סגורות.

עזרו לנו לעשות שינוי

תעזרו לנו היום על מנת להמשיך מחר‫!‬